הילד מכיר חלק מהאותיות, אבל מתקשה לזכור אותן. הוא אוהב להקשיב לסיפורים, אך נמנע מפעילויות של כתיבה. לפעמים הוא משתף פעולה בשמחה, ובפעמים אחרות מתוסכל, בוכה או אומר: "אני לא יודע".
אני פוגשת לא מעט הורים שמתלבטים אם מדובר בקושי טבעי של תקופת המעבר, בחוסר בשלות זמני או בסימן שמצריך בדיקה מעמיקה יותר.
לפני שממהרים להילחץ, חשוב להבין מה באמת קורה כאן. המעבר מגן חובה לכיתה א' דורש מהילד להסתגל למסגרת חדשה מבחינה לימודית, רגשית, חברתית ותפקודית. לא כל הילדים מגיעים לנקודת הפתיחה הזאת באותו קצב, ולא כל קושי מעיד בהכרח על לקות למידה.
אילו סימנים כדאי לשים לב אליהם?
כל ילד מתפתח בדרך אחרת, ולכן חשוב להסתכל על התמונה המלאה ולא על סימן אחד בלבד. בין הסימנים שיכולים להעיד על צורך בחיזוק או בבדיקה נוספת:
- קושי מתמשך בזיהוי אותיות, צלילים, מספרים או רצפים
- קושי לזכור מידע שנלמד זמן קצר קודם לכן
- קושי להבין הוראות או לבצע כמה שלבים ברצף
- אחיזת עיפרון שמקשה על הילד, התעייפות מהירה בכתיבה או הימנעות מציור וגזירה
- קושי בהבעה מילולית, באוצר המילים או בסיפור חוויה לפי סדר
- קושי להתמיד בפעילות לימודית גם כאשר היא קצרה ומותאמת
- תסכול, התנגדות או הימנעות חוזרת מפעילויות הקשורות ללמידה
- חשש גדול מהמעבר לבית הספר, בכי או קושי משמעותי להסתגל למצבים חדשים
חשוב לזכור: ילד שמתקשה אינו ילד שלא רוצה להצליח. לפעמים קיים פער בין הדרך שבה הפעילות מוצגת לבין הדרך שבה הילד מצליח להבין, לזכור וללמוד.
האם אפשר לעזור לילד ולהכין אותו טוב יותר לכיתה א'?
בהחלט אפשר לחזק מיומנויות רבות עוד לפני תחילת שנת הלימודים, וגם לאחר שהילד כבר נכנס לכיתה א'.
העבודה צריכה להיות הדרגתית, נעימה ומותאמת לרמה של הילד. בגיל הזה למידה דרך משחק, סיפור, המחשה, יצירה ותנועה יכולה לעזור הרבה יותר מאשר תרגול ארוך או דפי עבודה שאינם מותאמים.
אפשר לעבוד על:
- הכרת אותיות וצלילים
- מודעות פונולוגית
- שפה והבעה מילולית
- זיכרון שמיעתי וחזותי
- מוטוריקה עדינה והכנה לכתיבה
- הקשבה והבנת הוראות
- סדר, ארגון והתמדה במשימה
- ביטחון עצמי ויכולת לבקש עזרה
המטרה אינה ללחוץ על הילד להגיע לכיתה א' כשהוא כבר קורא וכותב באופן מלא. המטרה היא לבנות בסיס טוב, לעורר סקרנות וליצור תחושה שהלמידה היא מקום שאפשר להצליח בו.
למי כדאי לפנות כאשר עולה חשש?
השלב הראשון הוא בדרך כלל שיחה עם הגננת. היא רואה את הילד בתוך קבוצה, במהלך פעילויות שונות ולאורך זמן, ולכן יכולה לשתף בתצפיות חשובות.
בהתאם לסוג הקושי, אפשר להתייעץ גם עם מורה להוראה מותאמת, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, פסיכולוגית חינוכית או איש מקצוע התפתחותי מתאים.
אני ממליצה לא למהר להדביק לילד הגדרה. תפקידו של התהליך הוא להבין מהם הכוחות שלו, באילו תחומים הוא זקוק לחיזוק ואיזו דרך תאפשר לו להתקדם. כאשר הקושי מתמשך או משפיע באופן משמעותי על התפקוד, כדאי לבחון את הנושא עם איש מקצוע מתאים.
מתי עולה השאלה של השארת שנה נוספת בגן?
זוהי אחת ההחלטות המורכבות ביותר עבור הורים. לפעמים הילד צעיר יחסית, מתקשה להיפרד, חושש ממסגרות חדשות או עדיין זקוק לזמן כדי להתחזק מבחינה שפתית, רגשית, חברתית או תפקודית.
עם זאת, החלטה על שנה נוספת בגן אינה צריכה להתבסס רק על כך שהילד עדיין אינו מזהה את כל האותיות, מתקשה באחיזת עיפרון או ביישן יותר מילדים אחרים.
חשוב לבדוק:
- כיצד הילד מתפקד לאורך זמן ולא רק ביום מסוים
- האם הקושי מופיע בכמה תחומים או בתחום אחד
- מהן החוזקות שלו
- האם ניתנה לו תמיכה מותאמת ומה הייתה תגובתו
- כיצד הוא מתמודד עם שינויים, תסכול ופרידה
- מה חושבים אנשי המקצוע שמכירים אותו
לעיתים שנה נוספת בגן יכולה להיות נכונה, ולעיתים דווקא המעבר לכיתה א', בליווי מתאים, הוא הדרך הנכונה. אין תשובה אחת שמתאימה לכל הילדים.
איך הורים יכולים לעזור בבית?
לא צריך להפוך את הבית לכיתה נוספת. עדיף ליצור רגעים קצרים של למידה בתוך היום:
קראו יחד סיפור ושאלו מה קרה בהתחלה, באמצע ובסוף. שחקו במשחקי חריזה וצלילים. בנו אותיות מפלסטלינה. ספרו חפצים בבית. גזרו, ציירו והשחילו חרוזים. תנו לילד לבצע הוראה קצרה של שני שלבים ולמדו אותו להתארגן בהדרגה.
ובעיקר – שימו לב למילים שבהן אתם משתמשים.
במקום לומר: "אתה כבר אמור לדעת", אפשר לומר: "בוא ננסה בדרך אחרת".
במקום להשוות לילדים אחרים, חפשו את ההתקדמות האישית שלו. לפעמים צעד קטן עבור מבוגר הוא הישג גדול עבור ילד שהתאמץ מאוד.
יש דרך להתקדם
קשיים במעבר מגן חובה לכיתה א' אינם סוף פסוק. הם הזדמנות לעצור, להתבונן ולבדוק מה הילד צריך כדי להרגיש בטוח ופנוי יותר ללמידה.
כאשר ילד מרגיש שמבינים אותו, הוא פנוי הרבה יותר ללמוד. בעזרת הקשבה, תיווך נכון, התאמה אישית ושיתוף פעולה בין ההורים, הצוות החינוכי ואנשי המקצוע, אפשר לבנות עבורו דרך הדרגתית ומחזקת לקראת כיתה א'.
לא צריך לחכות שהילד יתייאש כדי להתחיל לעזור לו. לפעמים ההתייחסות המוקדמת והרגישה היא בדיוק מה שמאפשר לו להיכנס לבית הספר עם יותר ביטחון, סקרנות ואמונה ביכולת שלו להתקדם.
התייעצו איתי בכל שאלה,
אהובה שבבו מורה להוראה מתקנת
