אתם יושבים עם הילד ליד השולחן. מולו חוברת הכנה לכיתה א', עיפרון מחודד וכמה משימות: להקיף את האות הנכונה, להשלים קו, להתאים מילה לתמונה ולכתוב את השם. בהתחלה הוא משתף פעולה. אחרי כמה דקות הוא מתחיל לזוז בכיסא, שואל מתי
בבית הוא מדבר, מספר, צוחק ואפילו מוביל את המשחק. אבל כשהוא מגיע למקום חדש, הוא נצמד אליכם, משפיל מבט ומתקשה לענות גם כששואלים אותו שאלה פשוטה. לקראת כיתה א', המחשבות מתחילות להתרוצץ: האם הוא יצליח להיכנס לכיתה בלעדיי? האם יפנה
"אני לא רוצה ללכת לכיתה א'." לפעמים הילד אומר את המשפט הזה באופן ברור. לפעמים הוא שואל שוב ושוב מי תהיה המורה, מי יישב לידו והאם תוכלו להישאר איתו בבוקר. ויש ילדים שלא מדברים על הפחד בכלל, אבל נעשים חסרי
אתם יושבים עם הילד ליד השולחן. מולו חוברת הכנה לכיתה א', עיפרון מחודד וכמה משימות: להקיף את האות הנכונה, להשלים קו, להתאים מילה לתמונה ולכתוב את השם. בהתחלה הוא משתף פעולה. אחרי כמה דקות הוא מתחיל לזוז בכיסא, שואל מתי
בבית הוא מדבר, מספר, צוחק ואפילו מוביל את המשחק. אבל כשהוא מגיע למקום חדש, הוא נצמד אליכם, משפיל מבט ומתקשה לענות גם כששואלים אותו שאלה פשוטה. לקראת כיתה א', המחשבות מתחילות להתרוצץ: האם הוא יצליח להיכנס לכיתה בלעדיי? האם יפנה
"אני לא רוצה ללכת לכיתה א'." לפעמים הילד אומר את המשפט הזה באופן ברור. לפעמים הוא שואל שוב ושוב מי תהיה המורה, מי יישב לידו והאם תוכלו להישאר איתו בבוקר. ויש ילדים שלא מדברים על הפחד בכלל, אבל נעשים חסרי
